קישורים על שיר השירים ד:יג

שְׁלָחַ֙יִךְ֙ פַּרְדֵּ֣ס רִמּוֹנִ֔ים עִ֖ם פְּרִ֣י מְגָדִ֑ים כְּפָרִ֖ים עִם־נְרָדִֽים׃

אור המאיר

שלחיך פרדס רמונים עם פרי מגדים כפרים עם נרדים ופירש"י שלחיך ארץ יבשה קרויה בית השלחין וצריך להשקותה תמיד ושדה בית הבעל יפה הימנה וכאן קילס יובש שלחייך הרי הן מלאין כל טוב כפרדס רמונים וטרם נבא לביאור נקדים משנה דאבות. הוא היה אומר אל תהי דן יחידי שאין דן יחידי אלא אחד נראה בכאן בא התנא להעיר לבות בני אדם גם בני איש יחד עשיר ואביון להוכיח על פניהם אהבת איש לרעהו לבל יתפרדו איש מאחיו בשנאה הטמונה בלב כאשר נתרבה עתה בעונינו הרבים שכיח זה ביותר ואם אפשר לו לדון את חבירו לכף חובה אפילו עונש נפש אינו רואה חובה לעצמו לאשום את נפשו על גנות רוע מדותיו בעשות ככה ואדרבא שמחת הכסיל זה עושה כאלו אין רואה ואין שומע לומר שפתינו אתנו מי אדון לנו וכאשר עינינו הרואות רבים הם המתפרצים ולא ידעו עשות נכוחה ועון השנאה צפונה וטמונה ודן ידין איש את רעהו בפניו ושלא בפניו בשוט לשונם ומורא לא יעלה על ראשם שיעטו כמעיל בשתם אפי' אם האמת אתם לדון את אשר הרבה לפשוע נגדם עכ"ז מי יודע בזרעו אחריו אפשר בנים יולדו להם צדיקים וחכמים ונמצא מחייבים את ראשם למלכות ומי לנו גדול ממשה רבינו עליו השלום בהרגו את המצרי הסכיל עשות ונתחייב גלות הגם שרבותינו ז"ל נתעוררו ודרשו על פסוק ויפן כה וכה וירא כי אין איש עתיד לצאת ממנו שיתגייר ולכן הרגו כאלו אין שום חטא בא על ידי הריגת המצרי עכ"ז מצינו להאר"י זלה"ה וז"ל משה הרג המצרי קודם זמנו יחטא בזה ונתחייב גלות כמ"ש ושמתי לך מקום אשר ינוס שמ"ה אותיות מש"ה עכ"ל ואיך לא יחרדו ויפחדו וירתעו לאחוריהם אנשים פחותי ערך כערכינו המלאים מלא בושה וכלימה ומכף רגל עד הראש אין בהם מתום ועכ"ז מלא לבי איש את רעהו לחוב בפניו ושלא בפניו ואפי' על פרוטה אחת ונוסף וע"ז אפילו נדמה לו שהאמת אתו אשר הרע לו לקחת נפשו וממונו על כל פנים אל תהי דן אותו לבדו כי את כל אשר לו ובניו ובני בניו אתו והם לא הרעו לעשות כלום ואם האיש מש"ר עליו השלום אשר עינים לו לראות למרחוק שאין עתיד לצאת מן המצרי שום זרע על כל זה נתחייב גלות פשיטא וקל וחומר בן קל וחומר פחותי ערך כמונו למלאות לבינו להרע לאחינו כי אם אדרבא ואדרבא כל מה שאפשר לצדד ולמצא איזה זכות מצוה רבה לדחות מעליו בשתי ידים את השנאה ולהגדיל את האהבה. מול דברינו אלה בא התנא להזהיר אל תהי דן יחידי כלומר שום אדם מישראל אסור לך לדון אותו יחידי ומאד מאד הוי מתבונן בשכלך מה אתה גורם כי לא לו לבדו אתה דן ומדמה בנפשך שאתה רק אותו יחידי דן והטעות נגד פניך כי באמת גם לו וגם לזרעו אחריו עד דור דורות המה צועקים ותעל שועתם אל האלהים ולזה גמר התנא בדבריו שאין דן יחידי אלא אחד ומיוחד הוא הקדוש ברוך הוא לו נאה ויאה לדון את האדם יחידי כי עיני ה' המה משוטטים לראות למרחוק את העתיד לצאת ממנו ומבני בניו אחריו ולא אתה ולכן הזהר והשמר ולא יעלה על הלב לעולם ועתה נחזור לענין שלחיך פרדס רמונים. כי אנו מצינו שהצדיקים נקראים שופר ונראה לתת טעם לשבח למה נקרא הצדיק שופר עש"ה שם האחת שפרה ושם השנית פועה שם האחת שפרה על שם שמשפרת את הולד והיינו הצדיק הוא המשפר ומיפה את מי שאין בו דעה והרי הוא כעולל ויונק המלוכלך ומתועב מעונות שדש בעקביו ולא ידע לכת יושר כיון שנבער מדעת קונו בא הצדיק ומשפר ומיפה אותו מכל לכלוך וצואה ושופר רומז לבינה עולם התשובה גם כן מטעם שהיא האם הרוחצת צואת בניה וימין פשוטה לקבל שבים ומי שרוצה לגשת אל העבודה פנימה להזהיר ולצוות את בני ישראל לקרב לבות בני האדם אל הבורא ב"ה מחויב לקנות בעצמו בחינה זאת למצוא לכל אחד ואחד מישראל צד זכות וטובה ואזי יתכן לו לקרב לבות בני אדם לתורה ועבודה ויש לכנותו בשם שופר על שם שמשפר את הולד כמדובר ואפשר לרמוז בכתוב "שלחיך "פרדס "רמונים ר"ת שפר להורות את האמור מי שרוצה לשפר לבות בני אדם לקרבם אל התורה ועבודה חובת גברא לקנות בעצמו זאת המדה המעולה לראות רק זכות וטובת לישראל וזהו 'שלחיך 'פרדס 'רמונים ופירש"י ארץ יבשה קרויה בית השלחין וצריך להשקותה תמיד כנוי לפחותי הערך ההולכים בחושך ואין נוגה להם ולא טעמו עדיין מאורות התורה המה מכונים בשם ארץ יבשה הצריכים להשקותם תמיד מימיו של תורה להאיר להם דרך אשר ישכון אור ולכן רומז בדבריו ושדה בית הבעל יפה הימנה בודאי מי שהוא שדה בית הבעל רומז לבעל תורה ויש לו אחיזה בשדה של חקל תפוחין בודאי יפה ויפה הימנה של בית השלחין שלא ראו עדיין מאורות מימיהם וגמר אומר בדברי רש"י וכאן קילס יובש שלחייך הרי הן מלאים כל טוב כפרדס רמונים והכוונה כאשר חכמים הגידו על פסוק כפלח הרמון רקתך אפילו ריקנים שבך מלאים מצות כרמון כל זה צריך איש הנלבב המכונה בשם שופר למצוא רק דברי זכות אפילו להריקנים שבישראל אל יתנו עיניהם להרע כי אם להטיב ולזכות כאלו נתנו ריח טוב מכל מיני בשמים ואז נאות לו לכנותו בשם שופר לשפר מעשיהם הנלוים אליו באמת וכזה אפשר לרמוז אשר חכמים הגידו על היצר הרע לצדיקים נדמה להם כהר ולרשעים נדמה להם כחוט השערה ירצה לצדיקים התמימים במעשיהם כנרמז למעלה נדמה להם כל אחד ואחד מישראל אפילו המנוצח מיצר הרע והוא קל שבקלים והרבה לעשות רע על כל זה לרוב צדקותם וצד תמותם עומדת להם לראות רק דברי זכות וזה נרמז בתיבת כה"ר נוטריקון "כפלח "הרמון "רקתך אפילו הריקנים נדמה בעיניהם כאלו הם מלאים מצות כרמון ואינם מסתכלין על צד הרע הוא היצר הרע כי אם אדרבא היצר הרע נדמה להם כהר כמדובר ולהיפך פך לרשעים שאינם מצדדים למצוא בכל אחד ואחד מישראל איזה זכות כי אפילו פושעי ישראל מלאים מצות כרמון מחליפין טוב ברע אינם נותנין עיניהם להסתכל כ"א איזה חובה ואפילו נדנוד עבירה גדולה בעיניו להתפאר בקלון חבירו וכדומה מגנות רוע המדות וזהו מכת הרשעים ונדמה להם כל או"א מישראל רק כחוט השערה היינו צד הזכות ממעשי מצותיו ולימוד תורה ותפלה זה מקטין ונותן גרעון בצד הטובה כאלו רק כחוט השערה וכל מה שאפשר לו למצוא איזה חובה הוא גדולה ורבה לפניו וכבר רמזנו בפתיחת דברינו מה שהזהיר התנא אל תהי דן את אדם מישראל יחידי שאין דן יחידי אלא אחד יחיד ומיוחד אמן סלה עיניו כיונים על אפיקי מים רוחצות בחלב יושבות על מלאת ופירש"י נאות כעיני יונים וכן מקלס המשורר עיני דודי כשהוא מביט על אפיקי מים דומות לנוי עיני יונים הכוונה כי הנה כתיב עיני ה' אל צדיקים ואזניו אל שועתם ולכאורה איך הורשה לנו לכנות אליו ית' עינים גשמים ואזנים הלא אסור לכנות אפילו ציור אות ונקודה ופשיטא תמונת אברים והנכון להיות שתכלית הבריאה ישראל עלו במחשבה להבראות בכדי שיתפשט אלהותו ואדנותו ית' לכן דברה תורה בלשון בני אדם לשבר האוזן מה שיכול לשמוע והעין לראות ולהיות האדם הוא עיקר הממשיך עליו השגחתו ית' לראות אליו בעין חמלה וכן הצדיקים האמיתים שהקב"ה מתאוה לתפלתם ובאדם הגשמי כלי האוזן מוכן לשמוע דברי תורה וכלי העין מוכן לראות לכן אנו מכנים השגחתו ית' המשגיח לרחם על בריותיו ובחי' מה ששומע תפלתן של צדיקים בשם אוזן ועין הגם שאין לתאר אצלו יתברך כלי אוזן ועין על כל זה מפאת המקבלים הם הצדיקים הממשיכין על עצמם שתי אלה אלו אנו מכנים תואר כלי הראות והשמע מצידם ולזה רומז הכתוב עיני ה' כלומר מה שאנו מכנים ומתארים אצלו יתברך עיני ה' הוא רק מפאת הצדיקים הממשיכין עליהם להשגיח עליהם בעין חמלה וכן מה שאנו מכנים לומר אזני ה' הוא מצד הצדיקים המכינים א"ע לקראת אלהים בתפלה וממשיכין עליהם שהקב"ה ישמע תפלתם ולכן מכנים אליו ית' אזנים מצד הצדיקים ולא מצד עצמותו חלילה וחס לומר ככה כי אם להיות באדם הגשמי שתי כלים אלו עינים ואזנים מוכנים לראות ולשמוע מתארים ג"כ בבורא עולם בכדי לשבר האוזן מה שיכולה לשמוע ומבשרי אחזה אלוה והנשמע מהנ"ל שהכל תולה בהתעוררות התחתונים ככה מעוררים למעלה לתאר אליו יתברך תואר לראות אם לטובה או להפכו ומעתה תבין הפסוק עיניו של הקב"ה כיונים כינוי לעם הישראלי המכונים בשם יונים על אפיקי מים כנוי לחסדים כשרוצה להשגיח מכללא דרחמנא לרחם עם קרובו להשפיע להם מברכה עליונה תולה בהתעוררות התחתונים עם הקדוש הנקראים יונים ע"ד הנזכר עיני ה' אל צדיקים ולזה העמיק רש"י בדבריו הקדושים נאות כעיני יונים כלומר אם הם נאים ומקושטים בכשרון מעשיהם הטובים ככה ממשיכין עליהם עיני דודים להביט להם בעין חמלה וזהו עיני דודי כשהוא מביט על אפיקי מים להשפיע להם מחסדיו המכונים למים דומות לנוי עיני יונים כי מצידנו מתוארים אצלו יתברך כלי עינים ואזנים הכל בשבילנו כנזכר:
שאל רבBookmarkShareCopy